קניית והשכרת רכב

כוכב אחד2 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים (1 תגובות, מומצע: 5.00 מתוך 5)
Loading...

 

ניו זילנד מדינה גדולה, וכדי לטייל בה בצורה יסודית צריך רכב, בעיקר משום שמרבית נקודות העניין נמצאות הרחק מן הכביש הראשי.
אם אתם מתכננים לצאת מערי ניו זילנד (שלחלקן המילה "עיר" היא אוברייטד), אתם צריכים להיות עצמאיים. העצמאות הזאת היא הדבר שהופך את ניו זילנד לחוויה גדולה כל כך, ובייחוד היכולת להגיע לכל מקום על המפה ולהעביר בו את הלילה. כך תוכלו למצוא את עצמכם בכל ערב במקום אחר ומיוחד, אם זה על שפת אגם או בפינה נסתרת ביער. (חשוב לוודא שאפשר לישון שם אחרת הפקחים עושים חגיגה)
ראשית, כשמתכוונים לרכב, מתכוונים לרכב שאפשר לישון בתוכו, או לפחות להקים לצדו אוהל. היתרון הוא לא רק בניידות, אלא גם בכך שהבית זמין תמיד ונוסע איתך לכל מקום. השינה העצמאית הופכת את הטיול לזול במיוחד, ואם מורידים מעט את הסטנדרטים אפשר לישון ברוב הלילות בחינם. אם עושים הכל כמו שצריך (ועם קצת מזל) אפשר למכור את הרכב באותו המחיר שקניתם אותו ואף יותר, עובדה שהופכת את הרעיון למשתלם עוד יותר.
התחבורה הציבורית יקרה יחסית ואינה פרקטית, וכדי להגיע לכניסה לטרקים בלי רכב חייבים להזמין שאטל שיעלה עוד כמה עשרות דולרים.
טיול על ידי עצירת טרמפים נפוץ מאוד בניו זילנד, מוזיל משמעותית את ההוצאות, אך כמובן כרוך בתלות בתכניות של אחרים.

האם לקנות רכב, או להשכיר?

זו שאלה טובה, ולכל סוג מטייל תתאים תשובה שונה.

כשמשכירים רכב, אפשר להיות רגועים שהוא אמין, ללא תקלות, וחופשי מניירת רישוי מסובכת וטסטים. הוא יהיה נוח, נקי, ולעיתים גם הביטוח יהיה כלול במחיר. השכרת רכב היא מידית, וכך גם ההחזרה שלו. חברות רבות משכירות רכבים במיוחד למטיילים, והן הסבו אותם לבית קומפקטי לכל דבר: מיטה זוגית, כיריים, מיקרוגל, קומקום, שולחן אוכל, סככה נפתחת ומה לא. אפשר בכלל לסגור עניין ולהשכיר קרוואן. על רכב שכור משלמים לפי יום, ובטיול ארוך הוא יעלה אלפי דולרים.

כשקונים רכב, לא תמיד יודעים מה באמת מקבלים. רכבי המטיילים הם רכבים ישנים שעברו הרבה. התקלות מסוגלות להפתיע בכל רגע וחלקן יכולות לעלות כסף רב. הקנייה והמכירה יכולות להפוך לעניין לא נעים, והן עשויות לגזול שבוע או שבועיים כל אחת. התשלום על הרכב הוא חד פעמי, הוא זול מאוד יחסית לארץ, ולרוב מצליחים למכור אותו בסכום דומה ולהחזיר את ההשקעה. מהרגע שהמפתחות בידיים שלכם, אתם חופשיים לעשות כל דבר שתרצו.

עלויות הקנייה והשכרה הממוצעות משתוות כאשר הטיול אורך בין חודשיים לשלושה. מעבר לפרק הזמן הזה, אפילו אם לא תמכרו את הרכב כלל, עדיין תצאו ברווח על פני השכרה.

עם איזה סוג רכב כדאי לטייל?

שני סוגי הרכב הנפוצים לטיול הם רכב מסחרי (מכונה Campervan), ורכב משפחתי בעל תא מטען גדול (נקרא באנגלית Station Wagon, בעברית סטיישן). שלושה סוגים נפוצים פחות בקרב תרמילאים הם רכב שטח, רכב משפחתי קטן וקרוואן, אולם בהמשך המאמר יוצגו גם הם.
רכב משפחתי קטן (כזה שאי אפשר לישון) בתוכו הוא בזבוז למי שיוצא מתחומי הערים הגדולות, שם יש לו יתרון יחסי מבחינת הגודל (וזה בערך היתרון היחיד). המחיר כמעט זהה לרכב סטיישן מעט יותר גדול שכן אפשר לישון בתוכו, והעובדה הזו נהיית משמעותית כשיורד גשם.
טיול עם קרוואן הוא טיול יקר מאוד. לרוב תפגשו את הקראוונים מחוברים לרכב שטח גדול, כאשר במושבים הקדמיים יושבים בני זוג מקומיים, בדרך כלל בגיל פנסיה, שהחליטו לבלות את הזמן הפנוי שלהם בנדידה ממקום למקום ברחבי האיים.

רכבים מסחריים יקרים יותר (4000-6000 דולר), קשה יותר למכור אותם, הם צורכים יותר דלק ומעט מסורבלים יותר לנהיגה. הם מרווחים מאוד ואפשר בקלות להתקין בהם מיטה זוגית, מטבחון וכל מה שאפשר רק לחלום עליו.

רכבי הסטיישן הם הסוג הנפוץ ביותר בקרב המטיילים. הם עולים בסביבות 2000-3500 דולר, וקל יותר למכור אותם למטיילים טריים שבאים להחליף אתכם בסבב. הם מרווחים די והותר, ורוב הדגמים גדולים מספיק כדי לאפשר לשני אנשים לישון בתוכם בנוחות.
ישנם רכבי סטיישן בעלי הנעה 4x4 אך כאמור המחיר בהתאם וכדאי לקנות אותם רק אם מתכוונים לטייל במקומות המצריכים רכב מסוג זה.

בירוקרטיית הרישוי המקומית

נושא הרישוי בניו זילנד אינו מסובך, אך עם זאת ישנם מספר חוקים וכללים שחשוב לדעת לפני שמחליטים לקנות רכב.
באופן כללי טפסי הרישוי מתחלקים לשלושה נושאים:

1. רישיון רכב (Registration, בקיצור Rego) הוא הרישום של הרכב במדינה על מנת שיהיה חוקי לנהוג בו על גבי הכבישים. חידוש הרישיון יכול להתבצע לתקופות של 6 ו-12, וזהו בדרך כלל בור הכסף הגדול ביותר. את מדבקת הרישוי מקבלים מסניפים של משרד התחבורה, ובלעדיה אסור לנהוג בכבישים כלל וגם לא להחנות ברחוב.
רכב חייב להיות רשום בכתובת ניו זילנדית, ובמידה ואין לכם קרובי משפחה באזור אפשר לרשום אותו על כתובת של הוסטל או של קרוואן פארק. אותם בתי עסק לא חייבים לדעת שאתם רושמים את הרכב אצלם, אך קחו בחשבון שכל דואר בעניין יגיע אליהם, כמו קנסות, החזרים כספיים ותזכורות.
אגרת ה-REGO ניתנת לתשלום באמצעות הדואר או באמצעות האינטרנט.

2. WOF (Warrant of fitness) הוא למעשה הטסט שהרכב עובר. בדיקה זו נעשית אחת לשנה לרכבים שיוצרו משנת 2000 ומעלה וכל שישה חודשים לרכב שיוצרו לפני שנת 2000.
בבדיקה זו מתבצעות כל הבדיקות השגרתיות הנוגעות לגלגלים, שמן, כריות אוויר, אורות ועוד. זאת אינה בדיקה לפני קנייה, שכן המנוע, השלדה, ההילוכים והבלמים אינם נבדקים.
כיום יש מעל 3200 מוסכים שמספקים בדיקת WOF, וברוב המקרים הם יציינו זאת בחזית המוסך, לכן חפשו אחרי השלטים.
אלפי תיירים ויותר מטיילים בניו זילנד בכל שנה עם רכב קנוי. השוק גדול ומלא ברכבים וזו לא משימה מסובכת כלל למצוא רכב טוב לטייל איתו. התיירים שמסיימים רוצים למכור את רכבם לא פחות משאתם רוצים לקנות אותו, והעסקאות מתבצעות מהר. 

מציאת הרכב המתאים

לפני שניגשים לחיפוש רכב אתם צריכים כרטיס סים מקומי (בעיקר לצורך תקשורת עם המוכר והפונקציות שמעורבות בתהליך הקנייה), כתובת בה תרשמו את הרכב (ניתן לרשום את כתובת ההוסטל הראשון בו אתם שוהים) ואת היכולת לשלם למוכר את סכום הכסף הדרוש, במזומן או בהעברה בנקאית.

בערים הגדולות שוק הרכבים המשומשים בין מטיילים מרוכז באזור ההוסטלים, וניתן למצוא בלוחות המודעות פרסומים רבים לגבי מכירת וקניית רכבים.
המקום הטוב ביותר לחפש בו רכב הוא האתרtrademe.co.nz  שבו כמעט כל התיירים מפרסמים את רכבם למכירה, וכמובן פייסבוק, בו יש מגוון קבוצות של קניית ומכירת רכבים בין מטיילים.

לפני שאתם ניגשים להסתכל על מודעות, כדאי כבר להחליט מה הוא סוג רכב שאתם מחפשים ומה טווח המחירים שאתם מוכנים להשקיע לשם כך. הדבר החשוב ביותר ברכב הוא מצבו הטכני, וזה גם הדבר שחשוב להתמקד בו כשאתם עוברים על המודעות. מודעות המפרטות את התיקונים שעבר הרכב מרגיעות את הלב ומוסיפות נקודות אמינות למוכרים. אל תופתעו מקילומטרז'ים שעוברים את ה-300,000 ק"מ, זה נפוץ מאוד. (תחשבו כמה מטיילים עשו את אותו טיול)
יש יתרון בלקנות רכב נפוץ ופופולארי. חלקי החילוף בשבילו זולים ותמיד בנמצא, וכבר בשלב הזה כדאי לחשוב גם על כך שתצטרכו למכור אותו בסופו של דבר.

דברים נוספים שחשוב להתעכב עליהם במודעה ובכלל הם מספר חודשי הרישיון שנותרו לרכב, ולפני כמה זמן הוא עבר טסט. לא נהוג למכור רכב עם פחות משלושה חודשי רישוי, ומוכר רציני ידאג לבצע טסט לפני המכירה כדי להעלות את סיכוייה ואת המחיר שהוא מבקש. את כל הדברים האלה ניתן גם לדרוש מהמוכר כתנאי להמשך העסקה. לרוב רכבי מטיילים מחליפים ידיים כשהם מלאים בכל הציוד שהקודמים השתמשו בו. זה לגיטימי להעדיף רכב מלא כל טוב שכזה, אך אל תתנו לזה לגרום לכם לפספס הזדמנויות נדירות.

כשמצאתם מודעה שנראית לכם, תתקשרו אל המוכר ותקבעו להיפגש ולראות את הרכב. זה גם הזמן להתקשר לאבא ולשפשף את כישורי המכונאות שלכם. בסופו של דבר הגורם המשמעותי ביותר בקבלת ההחלטה הוא הרושם שיעשה עליכם המוכר, ואף פעם לא מזיק לפתוח איתו בשיחה ולהכיר אותו יותר לעומק. המוכר צריך לתת לכם להרגיש בנוח לבדוק ברכב כל דבר שרק יעלה על דעתכם, ואם הוא רוטן או מנסה לזרז אתכם זה הזמן להרים גבה. ישנן כמה בדיקות קלות שניתן לבצע גם ללא עבר ארוך במכונאות.

דפיקה משמעותית על גוף הרכב צריכה להדליק נורת אזהרה. יכול להיות שאין בכך שום בעיה, אך ייתכן וקיים נזק פנימי משמעותי שיתנקם בכם בהמשך. חשוב לשאול שאלות כמו "מתי בפעם האחרונה הרכב ראה מוסך ואילו תיקונים בוצעו בו במשך ההיסטוריה", "האם יש בעיות מסוימות כמו מצבר חלש או נזילת שמן", "האם הרכב היה מעורב בתאונה ואיזה תיקונים הוא עבר בעקבות כך" ו"האם נהגתם בדרכי עפר רבות והאם הוא חנה על חוף הים לפרק זמן ארוך". תעיפו מבט על הצמיגים ותבדקו כמה הם שחוקים. אל תשכחו שאלה רכבים ישנים ולכל אחד יהיו את התקלות שלו, רק חשוב שאלה תקלות שאפשר לחיות איתם ושלא יגרמו לכם להיות אלה שישכיבו אותו לישון במגרש הגרוטאות. חשוב לוודא שקיים ג'ק וגלגל רזרבי, ותבדקו שהוא מלא באוויר לפני שאתם מוצאים את עצמכם משתמשים בו. תזכרו שכל פגם או תקלה שתגלו ברכב יכולים לשמש אתכם כקלפים למיקוח על המחיר. מוכר המספר שהכל מושלם כנראה שמשקר וצריך להיזהר מהם. 

השלב השני בבחינת הרכב הוא נסיעת המבחן. אם המוכר לא רוצה לתת לכם לנהוג תתעקשו על כך. זה שלב מקובל וקריטי בכל עסקה ולא ניתן לקבל החלטה בלעדיו. אם אתם לחוצים מעניין הנהיגה בצד השני של הכביש תבקשו מהמוכר לקחת אתכם לרחוב שקט ושם תחליפו אותו. כשאתם נוהגים בו כדאי לבדוק את חוזק הבלמים, אמינות המנוע וההתנעה, סיבוב ההגה ותחושה כללית לגבי הביצועים שלו. 

במידה ואתם מרוצים מהרכב וחושבים לקנות אותו, השלב הבא יהיה לקבוע תור אצל מוסך אמיתי שיאמר לכם באמת מה מצבו. אפשר להיעזר בהוסטלים, במטיילים אחרים או פשוט להסתובב ברחוב ולחפש מוסכים. בדיקה כזו עולה קצת יותר ממאה דולר אך אסור לוותר עליה! אתם עומדים להשקיע חלק נכבד מתקציב הטיול שלכם והדבר האחרון שאתם רוצים הוא להיתקע באמצע המדבר בלי שקל להמשיך בטיול. אתם רוצים להיות בטוחים שהרכב אמין ושתצליחו למכור אותו בסכום דומה בסוף הטיול. אם המוכר לא רוצה לקחת את הרכב למוסך לבדיקה תיפרדו כידידים ותחפשו אחד אחר. כל בעיה שתעלה בבדיקה יכולה לעזור לכם להתמקח על המחיר או שתבקשו לתקן אותה כתנאי להמשך. זכרו שוב שתמיד יש בעיות עם הרכבים האלה, ולא כל אחת מהן מצדיקה שהעלות כולה תהיה על חשבון המוכר. כל מקרה לגופו.

אם הבדיקה אצל המוסך עברה בהצלחה ואתם מרוצים, הגיע הזמן להסכים על מחיר. רוב המוכרים מבינים שהמחיר על גבי המודעה הוא רק המחיר הראשון, וגם להם יש מחיר מינימום שאליו הם יסכימו. תזקפו לטובתכם את כל התקלות והפגמים שגיליתם ברכב, ותכוונו אל מחיר מסוים. על מנת להבין את השוק כדאי להסתכל על כמה שיותר מודעות ולקבל מושג על המחיר הממוצע של הרכב שאתם מחפשים באותה התקופה בשנה. בחודשי החורף יש יותר מוכרים מקונים והמחירים יורדים מעט, ובקיץ יש יותר קונים ממוכרים והמחירים מעט עולים. לאחר שהמחיר סוכם ונלחצו הידיים ניגשים לכסף. מומלץ מאוד לצלם את הדרכון של המוכר ואת רישיון הרכב (קרו כבר מקרים שהיה דו"ח ישן של הבעלים הקודמים). יש תלוש נפרד למוכר ולקונה, ולאחר שהפרטים מולאו והחלפתם את הכסף תמורת המפתחות, הרכב שלכם. מזל טוב! עכשיו מתחיל הכיף הגדול.

יוצאים לדרך

עכשיו כשאתם עצמאיים הגיע הזמן לגלות את עולם הקמפינג הניו זילנדי.
תוכלו לקנות כרטיס חבר של AA שהיא המקבילה המקומית ל-AAA האמריקאית.
החברות ב-AA מקנה לכם מפות, שירות גרירה (רצוי לקרוא את האותיות הקטנות) והנחות בתחנות דלק ובתי עסק. בנוסף ניתן לקנות ביטוח דרך AA.
אופציה נוספת ואפילו טובה יותר (תלוי איפה נמצאים) היא אפליקציה בשם wikicamps.
זוהי אפליקציה שיתופית בה מטיילים מדווחים מהשטח על מקומות בהם ביקרו, החל משירותים ציבוריים ועד למלונות פאר.
בעזרת האפליקציה תוכלו להתעדכן בזמן אמת האם קיימים שירותים נחוצים במרחק נסיעה מכם, ולתכנן את הטיול בצורה מיטבית.
האפליקציה חינמית לשבועיים ולאחר מכן עולה 5-10 דולרים.

אתרי הקמפינג החינמיים נפוצים, אך לא בכל לילה שרצינו הצלחנו להגיע אל אחד. ניתן לחלקם לשני סוגים – אלה המינימליסטיים שממוקמים לאורך הדרכים הראשיות ושמשרתים את נהגי המרחקים, ואלה המדהימים שמשמשים לפנאי ולטיולים. האתרים מהסוג השני ממוקמים במקומות היפים ביותר – לאורך נחלים, לצד אגמים ובתוך שמורות טבע, ואפשר לשהות בהם עד לכמה שבועות ברצף אם רוצים. האתרים החינמיים מציעים טווח רחב של שירותים: שולחנות וספסלים, ברז מים, שירותים (לרוב קומפוסט), ברביקיו חשמלי, סככות ומוקדים למדורות. יש אתרים הכוללים את הכל וכאלה שאין בהם כלום. מקלחות הן הדבר הנדיר ביותר והן בדרך כלל קרות (ועוד יותר נדירות עם מים חמים אך גם אלו קיימות)

אפשרות שינה נוספת היא בקרוואן פארק והיא כבר בתשלום. גם כאן קיים טווח סוגים גדול. חלקם זולים ומפנקים וחלקם יקרים וקמצנים, אך לרוב יוצאים מרוצים ביחס למחיר. הקרוואן פארקס נפוצים הרבה יותר מהאתרים החינמיים, ובכל עיר וכפר יש לפחות אחד. אלה מגרשי דשא (או עפר) גדולים, מחולקים בדרך כלל לחלקות אישיות, שעל גביהן מעמידים את הרכב ואת האוהל. כולם מציעים מקלחות חמות ושירותים, ולרוב גם מטבח משותף עם מקרר. טווח המחירים נע בין 10 ל-40 דולר (תמיד לזוג), כשהממוצע היה סביב ה-23. בערים גדולות ותיירותיות תצפו למחירים גבוהים, ובמקומות הקטנים והמבודדים לנמוכים. רוב הקרוואן פארקס לא מופיעים בספר (אך כן באפליקציה).

אתרי קאמפינג בפארקים לאומיים הם בתשלום.

למצוא מקלחת חינמית זו אומנות, ואם אתם עדיין מתקשים עם הטכנולוגיה או שפשוט אין קליטה, תוכלו לנסות לבדוק בקרוואן פארקס שמסכימים בדרך כלל שתתקלחו אצלם תמורת כמה דולרים. לפעמים אפשר למצוא מקלחות חופשיות בפארקים לצד אגמים. מועדוני ספורט (בעיקר גולף) הם גם מקום טוב לחפש בו מקלחת. צריך להתחבב על העובדים ואז לבקש מהם רשות. כדאי גם לשאול במרכזי המבקרים בערים הגדולות.

ניתן לישון על מזרון מתנפח אך אם יש זמן ויכולת (או אם הרכב כבר הגיע מצויד), מומלץ לקנות מזרון שיתאים בתוך הרכב ופשוט לישון בו. (לפעמים גם יותר בטיחותי) 

ציוד נלווה לרכב

קניתם רכב, ואתם כבר לא יכולים לחכות לצאת לדרכים הפראיות, אבל מה עם ציוד?
כפי שצוין בתחילת המדריך, חלק מהרכבים יגיעו עם ציוד שהשאירו מטיילים אחרים, אך לפעמים הציוד בלוי או שפשוט לא מספיק לדרישות שלכם, או שבכלל לא קיים ברכב.
אז מה עושים? ישנן כמה אפשרויות.
הראשונה, גשו לאחת מחנויות הכלבו הניו זילנדיות (K-MART היא דוגמה אחת), והשלימו את הציוד החסר.
קופסאות אחסון, אוהל, כסאות נוח, צידנית, שולחן פיקניק, גזייה (רצוי כפולה), הם חלק מהדברים שבלעדיהם פשוט אסור לצאת לטיול, והשימוש בהם הוא יום יומי.
כמובן שחשוב לבדוק שיש חלקי חילוף לרכב כדי שבמידת הצורך יהיה ניתן להחליף או להביא למוסך את החלקים ושיחליפו בשבילכם.
האופציה השניה היא לחפש באינטרנט מטיילים שמוכרים ציוד יד 2.
הציוד יהיה זול יותר ממה שתמצאו בחנויות, אולם יש לבדוק היטב את מצב הציוד, שכן הוא יכול להיות באותו מצב שקיבלתם את הציוד שלכם.
אופציה שלישית, היא לגשת לאחת מחנויות יד 2 שמפוזרות בניו זילנד (Salvation Army לדוגמה) ופשוט לקנות ציוד שהשאירו אזרחים.
החיסרון באופציה זו היא המבחר הדליל, והעובדה שבכל חנות יש היצע אחר בהתאם למה שנמסר לה, אולם, המחירים יהיו מחירים זולים מאוד, לכן שווה להציץ בחנויות אלו ולבדוק האם יש משהו שיוכל להתאים לכם. (בעיקר כלי אוכל, מחבתות, סירים וכדומה).
מכירת הרכב
אין הרבה מה להרחיב על המכירה מעבר לפרק "קניית רכב". הכל קורה אותו הדבר, רק שהפעם אתם ניצבים מהצד השני. מומלץ להקדיש לפחות שבוע למכירת הרכב, ואם אתם יכולים להרשות לעצמם תגיעו לעיר עוד קודם לכן. 

לפני שאתם מעמידים את הרכב למכירה, כדאי לתקן בו בעיות בולטות במידה והן קיימות. זה יהפוך את הרכב שלכם לאטרקטיבי יותר ותוכלו להעלות את המחיר שאתם מבקשים. כדאי גם להעביר את הרכב טסט סמוך למועד המכירה, זה בכלל יעלה את ערך הרכב ויוכיח לקונים שהוא במצב טוב. תדאגו שיש על הרכב לפחות עוד שלושה חודשי רישיון. במידה ויש עליו הרבה יותר אתם יכולים לנסות ולמכור אותם כחלק מהעסקה.

תעברו דרך שטיפת מכוניות ותצחצחו את הרכב מבפנים ומבחוץ. במידה ואתם מעבירים את כל ציוד הטיולים שלכם הלאה אל הקונים, תסדרו גם אותו. רכב נקי מושך הרבה יותר.

המקומות היעילים ביותר לפרסם בהם את הרכב זהים לאלו שחיפשתם בהם את רכבכם. מקום נוסף לפרסם בו הוא בגסטהאוסים על ידי מודעה. הכנו בדף וורד מודעה באחד מהאינטרנט-קפה, וצלמו כמה עשרות עותקים ממנה בחנות אחרת באזור. עברו בין כל הגסטהאוסים והשאירו שם את המודעה.

אתם רוצים ליצור מודעה כזאת שתגרום לקונים להתקשר אליכם ראשונים מבין האופציות שהם מוצאים. המודעות שעבדו עלי הכי טוב הן מודעות המפרטות על המצב הטכני של הרכב, שלא נותנות את הרושם של "טוב מכדי להיות אמיתי", ושמתארות את המוכרים כמטיילים נחמדים שבאמת נהנו עם הרכב ושטיילו בו למשך זמן רב. תעברו על מודעות של מוכרים אחרים ותראו מה עובד בשבילם ומה לא.

על מנת לקבוע את המחיר הראשוני והסופי שאתם מבקשים, תבחנו את מצב השוק לפני המודעות והרכבים שמוצעים למכירה ותנסו למקם את שלכם בתוך טווח המחירים. זכרו שהמטרה הראשונה שלכם היא להחזיר חלק מההשקעה ולהיפטר מהרכב, ולא לעשות קופה. 

הפנייה הראשונה שתקבלו בנוגע לרכב תהיה מאדם שמעוניין מאוד ברכב שלכם, ושמוכן לשלם לכם יותר ממה שביקשתם מבלי לראות את הרכב, בתנאי שהעסקה תתבצע ב-Paypal. כמעט כל מי שמפרסם באינטרנט מקבל את הפנייה הזו ומדובר בנוכלות. בסופו של דבר יפנו אליכם אנשים אמיתיים ורציניים. תהיו כנים ואל תשקרו בנוגע למצב הרכב. תזכרו כמה כיף היה לכם ותאפשרו לבאים בתור לזכות בחוויה כמוכם.
אם מתקרב תאריך הטיסה ולא הצלחתם למכור, קיימות כמה אופציות אחרונות. הראשונה היא לחפש סוחרי רכב שיהיו מוכנים לקנות ממכם במחיר זול מאוד, לעיתים אפילו רבע מהמחיר שרציתם. האחרונה היא מגרש גרוטאות שבדרך כלל מציעים 300 דולר. עדיף מכלום.
לסיכום, קניית ומכירת רכב הם עניין שבשגרה בניו זילנד. אלפי עסקאות מבוצעות בכל יום וזוהי ללא ספק הדרך הפופולרית ביותר להתנייד בה.
הקדישו לתהליך זה לפחות שבועיים (שבוע מכל צד), וזכרו כי הרכב הינו מרכיב חשוב מאוד שישפיע על כל הטיול שלכם בכל רגע נתון.
זכרו כי משטרות התנועה בניו זילנד מקפידות מאוד על עניין המהירות וצייתו לחוקים, בתוך ומחוץ לערים. מומלץ שלא לנהוג לאחר שעות החשיכה מחשש לפגיעה בחיות בר.
בהצלחה!

עדיין אין תגובות. תהיו הראשונים שמגיבים.

השאירו תגובה

המייל שלכם לא יפורסם. שדות חובה מסומנים ב *